החלטה בתיק סע"ש 34948-12-13

1.      לפניי בקשה לסילוק על הסף של תביעת המשיבה מחמת חוסר סמכות עניינית של בית הדין לעבודה, ולחילופין, להורות על העברת התביעה לבית המשפט המוסמך (להלן: "הבקשה").

2.      הרקע לבקשה כעולה מכתב התביעה:

                                 א.         המשיבה שרתה למעלה משנה כמתנדבת באמצעות המבקשת במסגרת שירות לאומי, כמזכירה רפואית בקופ"ח כללית, תחילה בפתח תקווה ולאחר מכן באריאל.

                                  ב.         חודשים ספורים לאחר תחילת שרותה כמתנדבת, נישאה המשיבה והרתה זמן קצר לאחר מכן.

                                  ג.          שרות המשיבה באמצעות המבקשת הופסק בטרם עת והיא חוייבה בתשלום הפיקדון שהופקד על ידה בגין הכשרה שניתנה לה מאת המבקשת (נספח 2 לכתב התביעה).

                                  ד.         הצדדים מסכימים כי לא התקיימו במקרה דנן יחסי עובד-מעביד בהיותה של המשיבה מתנדבת; כמו כן אין תחולה על התובענה לחוקי המגן ממשפט העבודה לרבות חוק עבודת נשים וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

3.      טענות הצדדים :

                                 א.         המבקשת טוענת בתמצית כי הטענות המשפטיות של המשיבה בכתב התביעה אינן מצויות בגדר סמכותו העניינית של בית הדין, הואיל ואין מחלוקת בין הצדדים על כך שלא התקיימו בין הצדדים יחסי עובד ומעביד וכי על מערכת היחסים שהתקיימה בין הצדדים לא חלו חוקי המגן. עוד טוענת המבקשת כי המשיבה מנסה להקיש מהסדר משפטי קיים ולגזור ממנו קיומה של עוולה אזרחית חדשה יש מאין, על דרך של חקיקה שיפוטית.

                                  ב.         בתגובתה לבקשה טוענת המשיבה כי על אף שעסקינן במערכת יחסים של התנדבות אשר חוק עבודת נשים וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה אינם חלים בעניינה, דינה של הפסקת ההתנדבות במקרה דנן הוא כדין הפסקת עבודה שלא כדין בניגוד לעקרון תום הלב ותוך שלא קויים שימוע כנדרש. כמו כן, את יחסי הצדדים יש לבחון מבחינה מהותית על פי פסיקת בתי הדין לעבודה ובהתאם לנסיבות המקרה. לבסוף טוענת המשיבה כי התביעה העיקרית עניינה במסכת של עובדות וזכויות אשר מקורן בתחום משפט העבודה, ואין צורך בקביעת מעמדה של המשיבה כ"עובדת" על מנת לקבוע את זכאותה לזכויות מתחום משפט העבודה ועל כן לבית הדין מסורה הסמכות לדון בעניינה של המשיבה.

4.      דיון:

                                 א.         השאלה העיקרית המונחת בפניי היא שאלת סמכותו העניינית של בית הדין לדון במערכת היחסים שבין מתנדבת בשרות לאומי לבין האגודה להתנדבות במסגרתה היא שרתה.

                                  ב.         הסמכות העניינית של בית הדין לעבודה נקבעה בסעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה תשכ"ט-1969 כדלקמן:

"לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון -

(1) בתובענות בין עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין (נוסח חדש)".

מכאן, בבואנו לבחון שאלה של סמכות עניינית של בית הדין יש לבחון האם התובענה שבנידון עונה לשני רכיבי הסמכות של בית הדין לעבודה: האחד - סכסוך בין עובד למעביד והשני - עילת סכסוך הנעוצה ביחסי עובד ומעביד (ולעניין זה ר'

ע"ע 1247/01 ד"ר אניל גדרה - מדינת ישראל (16.01.2006)) (להלן: "עניין גדרה").

                                  ג.          האם התנדבות בשרות הלאומי עולה כדי יחסי עובד ומעביד?

בפרשת אהובה (אגי) פרידמן (ע"ע 1270/00 אהובה (אגי) פרידמן - אליעזר הוז, פד"ע לח 39 (2002)) עמד כב' השופט שמואל צור על מהותם של יחסי התנדבות:

" המתנדב הוא עובד במובן המילולי של מושג זה, לאמור - הוא מבצע עבודה עבור מעסיק. עם זאת אין מתקיימים במתנדב יחסי עובד ומעביד עם מעסיקו.